TMB - סיפור מסע - יום 6

מ- Rifugio Elena ל- La Fouly דרך הואריאנט הגבוה (אחרי La Peule).

מרחק: כ- 13 ק"מ

זמן (כולל הפסקות): כ- 4.5 שעות

מדינה: איטליה-שווייץ

יום חמישי, ה- 1 ליולי, 2010.

היום אני הולכת לשוויץ!

אחרי חמישה ימים די ארוכים ובכלל לא קלים -; היומיים הבאים, אם אלך פחות או יותר לפי התוכנית בספר, צפויים להיות קצרים וקלים הרבה יותר. אני מעדיפה לא להתחייב לתכנית מוגדרת, לא הזמנתי מקום לינה ללילה הבא.

מ-Rifugio Elena יצאתי, ביחד עם שורה ארוכה של מטיילים, ב- 8 בבוקר. ההליכה מתחילה בעליה די תלולה (הנמשכת כשעה ורבע) לעבר Grand Col Ferret (בגובה 2537מ') בגבול איטליה שווייץ. הנוף מה- Col הוא נוף פסגות בכל הכיוונים. אני שולחת מבט אחרון לאחור, לעבר- Val Ferret האיטלקי שכ"כ אהבתי (מדרום-מערב) ומתפנה לבחון את הדרך המושלגת שבצד השני (פונה מזרחה מה- Col) -; זו שתוביל אותי לשווייץ.

מהפסגה אני מזהה -; הרחק, הרחק בכיוון מזרח את פסגתו הבולטת, המשוננת של ה- Matterhorn (בשמו האיטלקי - Cervinio ; פרטים - http://en.wikipedia.org/wiki/Matterhorn). יש לי מזה זמן מחשבות על ההר המיוחד הזה, עד כה הן היו תמיד בהקשר של חופשת סקי אבל מכאן -; מ- Grand Col Ferret, מחשבות נוספות, אחרות, מתגנבות לראשי... אני ביום השישי שלי ב- TMB וכבר מתחילה "לפזול" לעבר הטרק הבא! (על ההליכה מ- Chamonix ל- Zermatt שהשלמתי בקיץ 2011 אפשר לקרוא כאן).

טור של מטיילים צועדים בשלג לכיוון Val Ferret השוויצרי

אחרי הפסקה לא ארוכה ומתבקשת ב- Col המשכתי בדרך. בצד השוויצרי יש עדיין הרבה שלג אבל ההליכה היא בשביל רחב ומתון והיא קלילה ולא מסובכת כלל. זה קטע דרך חביב אבל לא מלהיב בהשוואה לנופים אשר ליוו אותי בימים האחרונים (התרגלתי לסטנדרט גבוה...).

בערך ב- 10 הגעתי ל- La Peule (גובה 2071מ'), חווה חקלאית קטנה שמשרתת גם את המטיילים (כיבוד קל) ויש בה שירותים ואפשרות למלא מים.

מכאן, עמק Val Ferret השוויצרי כבר נשקף מלמטה והוא נראה שליו ומזמין מאוד.

הדרך מתפצלת כאן לשתי אלטרנטיבות:

·ה- main TMB route ממשיך (אחרי מבנה החווה האחרון) ישירות למטה, לאורך כביש החווה הלא סלול אל כביש העמק. משם ההליכה היא בשולי הכביש הסלול, דרך ההתיישבות הקטנה Ferret ל- La Fouly.

·ה- high route variant פונה בחדות שמאלה (מיד ליד מבנה החווה הראשון עם ההגעה ל- La Peule). הוא ממשיך לכתר את צלע ההר כברת דרך (בירידה מתונה) לפני שהוא פונה בחדות למטה, ל- La Fouly.

בדרך הגבוהה ל- Swiss Val Ferret

עצרתי להפסקה קלה בחווה, למלא מים ולמרוח קרם הגנה -; השמים בהירים והשמש חזקה. העצירה התארכה לה ללמעלה מחצי שעה כשלאט, לאט הלכה והתאספה שם החבורה איתה ביליתי את הלילה האחרון ב- Rifugio Elena (הרבה מהם "פרצופים" שמלווים אותי כבר מספר ימים).
 רובם ממשיכים דרך כביש העמק (שאכן נראה פרחוני ומפתה מאוד) ורובם גם מתכננים לקחת את האוטובוס מ- Ferret או מ- La Fouly עוד היום ל- Champex ובכך לדלג על קטע ההליכה הבא, יום מספר 7 ע"פ המדריך של Kev Reynolds (בהוצאת cicerone).

אני דווקא בוחרת בדרך הגבוהה. העמק אמנם מנצנץ לו מלמטה, קורא לי לרדת אליו אבל הניסיון אומר לי להימנע ככל האפשר מהליכה בשולי כבישים -; גם שקטים שכאלו. ואין לי שום כוונה לדלג על קטע כלשהו! באמצעות אוטובוס, או בכל דרך אחרת.

מאחר שאני מעריכה שאת החבר'ה שמדלגים על הקטע הבא אני לא אפגוש שוב, אני מוצאת את עצמי נפרדת מהחבורה הספרדית (מקסימים!) שפגשתי כבר ב- Les Houches וגם מאלכס וסבסטיאן (המקסימים לא פחות) שפגשתי לראשונה ב- Les Contamines ומזוג השוודים הצעירים והיפים (מקסימים כבר אמרתי?) מ- Refuge du Bonhomme...

בסופו של דבר, לאחר כל הפרידות האלה, יצאתי שוב לדרך. השביל צר מאוד ומפותל ופרט למספר מקומות חשופים מאוד, שבהם חשוב לשים לב לא להחליק למדרון התלול מימין, הדרך קלילה ומהנה ויורדת במתינות. פרט לקבוצה מאורגנת גדולה מאוד שעקפתי בזהירות רבה ליד La Peule, הדרך כמעט שוממת והנוף יפיפה לחלוטין -; שפע פרחים ופרפרים, הכול ירוק מסביב, מים זורמים בזרזיפים דקים פה ושם והעמק המקסים למרגלות ההר. את השלווה מלווים קולות פעמוני פרות שמגיעים מלמטה, נישאים באוויר אל ההרים...

השביל הולך ונעשה תלול יותר ויותר, עד שבקטע האחרון, בתוך יער דליל ומשגע הוא תלול ממש (אבל בשום שלב ההליכה לא קשה מדי!) ואז מתאזן בפתאומיות עם ההגעה לתחתית העמק שם אני חוצה נחל יפה ע"ג גשר.

עוד קצת הליכה, לאורך הכביש, ואני ב- La Fouly (גובה: 1610מ'), שוויצריה.

אהבתי מאוד (!) את ההליכה בשביל הגבוה ואני ממליצה עליו בחום.

מעל ל- Swiss Val Ferret

השעה בערך 12:30 בצהריים ואני מתלבטת איך להמשיך ומחליטה להיכנס ל- tourist info (שנסגר עוד מעט להפסקת צהרים) ולבדוק איתם לגבי אפשרויות הלינה בדרך בין La Fouly ל- Champex (שמרוחקת עוד כ- 4.5 שעות הליכה). אבל הבחורה ב- info מודיעה לי שאין כרגע אפשרויות כאלו (בדיעבד אני יודעת על אינפורמציה שגויה שמטיילים אחרים קיבלו לגבי לינה ב- info centers לאורך המסלול. כך שההמלצה שלי היא להתקשר, או לבקש שיתקשרו עבורכם, ולבדוק).

לאור האינפורמציה שברשותי, עומדות בפני 2 אפשרויות:

1.לסיים את היום ב- La Fouly (כאן מסתיים יום מספר 6 במדריך שלי).

2.לצעוד עוד 4 -; 4.5 שעות עד Champex (ובכך לקצר את הטרק שלי ביום שלם, מ- 11 ל- 10 ימים).

 ההתלבטות קשה לי... חם לי, אני די עייפה (ישנתי גרוע בלילה הקודם למרות התנאים הנוחים) וכף רגל שמאל שהתמלאה ביבלות מציקה לי מאוד בדקות האחרונות. אני מחליטה להיכנס לסופר הסמוך (גם הוא ממש מיד נסגר) לקנות שם מצרכים לפיקניק וללכת לחפש מקום מוצל, לשבת לנוח ולקבל החלטה.

עם המצרכים (3 עגבניות טריות, אדומות ועסיסיות וקנקן שוקו קר) אני פוסעת לי ברחוב הראשי של העיירה ואז פונה לרחוב צדדי וממנו לעוד רחוב כזה ושם אני מוצאת את הפינה המושלמת: ספסל רחב מידות (מספיק כדי לשמש כשולחן וכמושב), עשוי מעץ טבעי (נראה כמו גזע ענק שפשוט איבד את קליפתו ונחצה לשניים), שמוצב לו בודד, בצל, מתחת לעץ ענק באמצע שדה ירוק ומלא פרחים. העיירה La Fouly היא עיירונת זעירה, מתוקה ומנומנמת שממוקמת בנוף מקסים והספסל "שלי", שנמצא במעלה העיירה, משקיף על בתיה היפים מלמעלה.

אחרי כמה דקות, שקטות ונעימות, במקום הקסום הזה זנחתי את כל ההתלבטויות מאחורי והחלטתי להישאר הלילה כאן!

מלון Edelweiss ברחוב הראשי של La Fouly

בחרתי ב- Hotel Edelweiss פשוט משום שהוא ממוקם ברחוב הראשי של העיירה ממש ממול לספסל בו נחתי ומשום שידעתי שיש בו חדרי dorm בנוסף לחדרי מלון "רגילים". אע"פ שחששתי תחילה מ"אווירת בית מלון" (במיוחד מאחר ואני מטיילת לבד) -; הבחירה התבררה כמוצלחת מאוד (57 פרנק שוויצרי, חצי פנסיון).

יש שני חדרי dorm בעליית הגג של המלון ושניהם נוחים מאוד. אני שוכנתי בקטן שבניהם שבו שבעה מזרונים מונחים בטור על שטיח לאורך קיר אחד ושבע ארוניות פתוחות לאורך הקיר השני, לאחסון הציוד. למרות שהחדר היה מלא הוא היה נוח ומרווח מאוד! החדר השני גדול יותר אבל מסודר בצורה דומה ונראה גם הוא נעים ונוח.

גם יתר ה- facilities (מקלחות, שירותים, חדר lounge) מספקים בהחלט, ארוחת הערב הייתה ממש מצוינת (אם כי המנות היו קטנות יותר מאלו שמוגשות בבקתות ההרים) והאווירה נעימה ומסבירת פנים. אמנם הופניתי, לפני הארוחה, לשולחן נפרד משלי (בניגוד ליתר מקומות הלינה לאורך הטרק, כאן לא "מערבבים" אורחים...), אבל מיד "שילבתי כוחות" עם מטיילת בודדת אחרת (אוסטרלית ממוצא סיני שמטיילת באלפים באוטובוסים כבר מספר שבועות) שפגשתי בחדר כשעה קודם לכן (ולזכות בעלי המלון הנחמדים יאמר כי למחרת בבוקר הם כבר הושיבו אותנו ביחד).

חדר ה- dorm הקטן ב- Hotel Edelweiss, La Fouly, Switzerland

ביליתי אחה"צ וערב רגועים ונעימים בקריאת ספר ופטפוט עם אורחים אחרים וגם בטיול לאורך הרחוב הראשי הזעיר של העיירה, שנשטף ע"י גשם חזק שהתחיל לרדת מתישהו, בשעות אחה"צ המוקדמות, ולא הפסיק במשך כמה שעות (מה שחיזק בי מאוד את ההרגשה שטוב שעצרתי ב- La Fouly!).

בפרק הבא: על יום ההליכה השביעי.

ענבר (IO).