חלק 6 - ביג באלגן- מגיעים לעיר הגדולה- בנגקוק

לבנקוק אנחנו מגיעים בטיסה מהעיר סוריטני – שזה מוזיל עלויות בצורה משמעותית מטיסה מקוסמויי אבל קצת מסורבל ומטרטר, מדובר בנסיעה במעבורת (שעתיים) נסיעה באוטובוס (שעתיים) וטיסה... הלכנו על זה רק בגלל שיש לנו באמת הרבה זמן לשרוף. אנחנו מגיעים לבנקוק בשעת לילה מאוחרת ונוחתים ישר באזור הקוואסן. כאן ניתן למצוא גדודים של ישראלים, מלונות וגסט אווסים ברמה ירודה, דוכני אוכל מכל הסוגים, שוק, קבצנים, את בית חבד, פאבים ומסעדות וים ים ים של בלאגן או כמו שהתאילנדים אומרים ביג בלאגן.
אחרי חיפוש בלתי מתפשר למקום לינה נורמלי בלי חרקים, לקחנו לנו מלון ברמה סבירה על רחוב הקוואסן (אל תזלזלו- זה לא פשוט) אכלנו והתעלפנו לתוך שינה עמוקה. בלילה ניתן לשמוע מוזיקה רועשת וצעירים מבלים בפאבים על הרחוב עד אור הבוקר – מרוב עייפות- לנו זה בכלל לא מפריע. את היום למחרת אנחנו מבלים בהיכרות ראשונית עם בנקוק בעיקר באזור הקוואסן. מבקרים בבנקוק מתחלקים לשני סוגים אלה שלא סובלים אותה – ולא טורחים להכיר כי היא באמת מסריחה/ צפופה/ מסורבלת/ מעייפת, ואלה שמתענגים עליה בכל שניה- כי יש יםםםםם דברים שאפשר לעשות, המון פינות חמד, קניות, מקדשים, ואטרקציות לכל המשפחה- אז קל לנחש שאני מאלה שאוהבים... ואפילו מאוד!
כבר בצהריים אני סוגרת לנו נסיעה וטיול יומייםבקנצ'נבורי, טיול ספארי שווה במיוחד.
 נקבע איסוף לשבע וחצי – מה שלא משתלב לי טוב עם האג'נדה שאני בטיול ולא צריכה להתעורר מוקדם. איחור אלגנטי על הבוקר (ביג בלאגן) ואנחנו בדרך להרפתקה חדשה. כאן מדובר בטיול ל"מפונקים", נוסעים בוואן ממוזג- עם מדריכה תאילנדית בשם מלון דוברת עברית שוטפת. היא טורחת להסביר שאנחנו ביום הראשון הולכים לטייל בשוק הסף (הצף) ולהצטלם עם טיגליס בייבי, ג'לפה וזבלות ובכלל היא תיתן לנו לישון לפחות עד שנגיע- רק שהיא לא מפסיקה לדבר.. כמה רעש הם אוהבים לעשות התאילנדים האלה. עצירה ראשונה אחרי שעה וחצי נסיעה מגיעים לשוק הצף, מדובר בשוק דמנואן סדואק זהו השוק הצף הגדול והמפורסם של תאילנד, יש עוד כמה- אבל בוא נגיד שהם חיקוי של הדבר האמיתי והם הרבה פחות מרשימים. מדובר על רשת תעלות על הנהר שאנשים באמת חיים שם ומציעים סחורה על רמפות שהם בנו- ניתן למצוא בשוק הככככלללללל- אוכל, מזכרות, צעצועים, תבלינים, בגדים, נעליים, צעיפים, אפילו דוכני שייקים ומוקפצים- וכמו שהתאילנדים אוהבים ביג בלאגן. עולים על סירה והופ הופ טרללה- הייתה חוויה משעשעת במיוחד. אתה אומר לסירה באיזה דוכן לעצור ומתחיל להתמקח כאילו אין מחר (אומרים שזה השוק הזול בתאילנד- לי זה נראה כאילו דופקים שם תיירים יופי יופי...) יצאנו עם תוק תוק (לא אמיתי- דגם), אופנוע, בובת תינוק שמשתין ששופכים עליו מים ומניפה מנוצות טווס לגירוש יתושים- מה נסגר עם השטיות שאני קונה בטיול הזה??? אחרי סיבוב של שעה בשוק הצף כל הישראלים יוצאים קצת פחות עשירים, אנחנו מגיעים למלון בו נישן לילה אחד במסגרת הטיול. המלון על גדת נהר הקוואי - מלון מקסים עם חדרים גדולים ומרווחים. מניחים את הקשקושים מהשוק הצף והולכים לאכול ארוחת צהריים. מיד אחרי הארוחה אנחנו ממשיכים עם הוואן לכיוון הספארי. זה נראה כאילו פתחו את הספארי במיוחד עבור 2 וואנים של ישראלים משועממים במיוחד- כי אנחנו לגמריי לבד שם. אז אחרי מופע תנינים ופילים וצילום עם תוכים וטיגרסים מהממים ועצבניים במיוחד מגיע גולת הכותרת של כל היום הזה. נסיעה באוטובוס ספארי והאכלת חיות בר אקזוטיות. בנסיעה יש נמר שלא מת על הרעיון שהפריעו לו ורודף אחרי האוטובוס, דובי גריזלי ענקיים, ועוד ים של חיות בר אממה כל הסיפור הזה עם האוטובוס מקבל תפנית משעשעת במיוחד שאנחנו מגיעים להאכיל זברות וג'רפות. לג'ירפות אין סבלנות להמתין שיביאו להם בננות אחת אחת והם פשוט מכניסות את הראש דרך החלון של האוטובוס ואוכלות מכל הבא ליד- ביג ביג בלאגן! זה קורע ברמות קשות קשות קשות – הצוואר שלהן הוא כמו טלסקופ והוא מטייל באוטובוס כדי לחפש אוכל מהקערות שקיבלנו - אני ניצלתי את ההזדמנות שכולם בהלם או צורחים וחיבקתי ג'ירפה... היי זה פעם בחיים ויצאה לי תמונה למזכרת פשוט הורסת!!! אחרי החוויה הזאת אנחנו נוסעים חזרה לנהר הקוואיי כדי לראות הגשר שבנו אסירים של שקר כלשהו בתקופה כלשהי כדי שתעבור שם רכבת כלשהי... כולם עולים על הגשר להצטלם (למזכרת...) ואני מסתכלת מהצד- רק שפתאום באמת עוברת שם רכבת- אמיתית... כל מי שעלה על הגשר מצטמצם לעובי של 10 ס"מ שהרכבת לא תוריד לו משהו (ביג בלאגן)... לא הם הזויים התאילנדים האלה..... יופי טופי של גשר על נהר הקוואי. חוזרים למלון וכולם מתרכזים בבריכה ומקבלים מסאג' ברגליים- הילדים פשוט מעולפים מהמסאג' ואחרי ארוחת הערב חגיגית אני צוללת לשינה עמוקה- בכל זאת העירו אותי לפנות בוקר....

יום למחרת המלון משקימים אותנו וכולם מתכנסים בחדר אוכל. על הבוקר מנחיתים אותנו על פיל ושוב צריך להתפלל שלא נתגלגל ממנו (נמאס לי מהפילים האלה לגמרי), כאילו לא הספיק לנו הטיול בג'ונגל עם הפיל – יש חוויה נוספת של רחיצה עם הפיל.... כן כן מי שרוצה מוריד בגדים ונכנס עם הפיל לנחל כדי לעשות איתו אמבטיה משותפת... היו גברים אמיצים שעמדו בצפייה ונתנו לנו מופע משעשע במיוחד- הם על הפיל בתוך הנחל והפיל משפריץ עליהם מים מהחדק... הילדים רוצים להיכנס... חחחחחחח שנייה רק נחזור לארץ וניקח אותם להתרחץ עם פיל... איזה חיים בסרט! משם נוסעים לטיול ורחצה בשבעת המפלים, מפלי אירוון- הם נחשבים בין המפלים היפים בעולם-משהו שצריך לראות כדי להבין ואתר תיירותי מפורסם בפני עצמו בתאילנד. טוב תקשיבו זאת שמורת טבע יפה והמפלים מהממים (ראינו עד המפל הרביעי- לא היה לי כוח לטפס עוד) ויש מלא קופים על העצים שרק ממתינים לתיירים שאננים כדי לגנוב להם את האוכל- בקבוצה שלנו גנבו למישהו את הכריך ותפוצ'יפס, אבל לא על זה רציתי לספר. אמרו לנו שניתן להתרחץ בנחל ולשחות למפלים, רק לא אמרו לנו שיש בתוך הבריכות דגים רעבים ואלימים במיוחד... את הדגים ניתן לראות בשולי הבריכות והם רק ממתינים שיזרקו להם אוכל. אז נכנסתי – לא לבד עם הילדים... ושחינו לנו בשקט ושלווה עד למפל עצמו- אור טיפס על הסלעים ואני באה לטפס אחריו ומה ניהיה??? באו הדגים החצופים ונתנו לי נשיכות ברגל... מהלחץ והבהלה השתוללתי כמו מטורללת בתוך המים וכל הגוף שלי נלחם לעלות על הסלעים (ביג בלאגן)... הישראלים שהיו שם- השתינו מצחוק- אותי זה שיעשע קצת פחות. הנזק? הרבה כחולים ברגליים וחתך ברגל- מה לא עושים בשביל צילום טוב למזכרת- רק כשהורדתי את התמונות מהטיול הבנתי... שגם צילום טוב לא יצא מזה. אני חוזרת ליבשה בשחייה מוזרה ביותר עם תנועות ידיים ורגליים הזויות רק אחרי שאני רואה את הילדים שהגיעו בשלום. בשאר המפלים כבר לא העזתי להיכנס וכך גם לילדים הלכה האשליה להתרחץ בנחל, אבל לפחות תמונות טובות למזכרת- יש ובגדול.
זהו נגמר הטיול ובנסיעה חזרה לבנקוק אני קובעת עם כמה חבר'ה ישראלים לראות את הגמר של הישרדות יחד (בבנקוק התחיל השידור באחת בלילה...)- בפועל יצא שאחרי הטיול המתיש שעבר עלינו, אני יושבת שותה קפה במרכז למטייל רואה את הגמר עם עצמי ועם איזה תאילנדי (בלי בלאגן) עוד תמונה למזכרת.