פרק חמישי: פרייבורג

אז הגיע יום שבת ואנחנו בדרך לפרייבורג.

קמים בשעה 8 בבוקר ויוצאים לדרך אחרי ארוחת בוקר קלילה בצימר. מגיעים לפרייבורג, מתברברים קצת בחיפוש אחרי הכניסה לחניון אבל בסוף מסתדרים.

ניגשים ללשכת התיירות ומגלים שהסיור המאורגן החינמי יהיה רק בעוד שעתיים. נסתדר לבד.

לקחנו מפה של העיר עם מסלול מובנה מה כדאי לראות והתחלנו לצעוד. העיר יפה וחביבה. החום כבר מתחיל להעיק משעה מוקדמת בבוקר. מזל שהבאנו ביגוד חורף…

מגיעים לשוק האיכרים ליד הקתדרלה. הושק ססגוני והומה אנשים, דוכנים, פירות וירקות שונים וכו'. אנו מסתובבים בו שעה בערך, טועמים מהנקניקיות המפורסמות. באמת טעים.

סיבוב קטן בתוך הקתרדלה וממשיכים בשיטוט איטי ומהנה בעיר.

לקראת הסוף מגיעים למדרחוב הראשי של העיר,קצת מצלמים, קצת שופינג (החנויות ממוזגות...) אבל מאוד חם. זה משפיע על העייפות הכללית. אנחנו מתיישיבם לאכול ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה איטלקית שהומלצה בפורום. חם מאוד גם במסעדה הלא ממוזגת. לא כל כך כיף ככה ולא ממש נהנים מהאוכל בגלל זה.

החלטנו לקצר את היום ולסיים אותו בסיור בפרייבורג.

כמובן שבדרך מחליטים לקפוץ לבאד פרדייז.

בקופה מגלים שיש תוספת עבור כניסה בסוף השבוע. נפרדים מ-12 יורו (לא ממש נורא..) ונהנים מהמגלשות.

מסיימים תוך שעה וחצי וחזרה לצימר, מוקדם יחסית. זוכרים שמחר יום ראשון אז עושים השלמת קניות בסופר בדרך.

בערב אני מחליט לקפוץ לבקר את מפלי Menzenschwander Wasserfälle. המליצו לבוא בלילה אז לא נלך?

רק הילדה רוצה לבוא אז אנחנו נוסעים שנינו. ואז קורה קטע הזוי לגמרי.
 22:30 בלילה, חושך מצרים.

אני והבת שלי נוסעים במעמקי היער השחור לפי ה-GPS שברכב לחפש את המפלים שנמצאים באחד הכפרים.
הכפר חשוך כמעט לגמרי ובקושי רואים נפש חיה ברחובות.
ה-GPS לא ממש מכיר את המפל וכל מי שאני עוצר לידו לשאול איפה זה - דובר רק גרמנית.
איך שהוא אני מתקדם ומתקדם עד שבשלב מסויים הכפר נגמר ואני מוצא את עצמי נוסע על דרך עפר חשוכה.
מגיעים בסוף הדרך לאיזו בקתה ואני רואה ילד כבן 14 הולך עם ילד קטן יותר לידו.
אני עוצר לידם ומנסה לשאול איך שהוא במילה וחצי בגרמנית איפה המפלים.
החמוד לא מבין מילה אבל עונה לי באנגלית.
מחשב מסלול מחדש, מתחיל לשאול אותו באנגלית.
הוא מסביר לי תפנה ימינה ואחר כך שמאלה, תלך עוד קצת..
ואני מרגיש משהו מוכר במבטא שלו.
אז אני קוטע אותו "'Where are you from?"
והחמוד עונה לי..... "Israel..."
 ואז אני אומר לו "אז בוא נדבר עברית, יהיה יותר קל לשנינו..."

דרך אגב, אני שמח שאנשים קוראים את מה שאני כותב.

חלק מהקוראים גם פונים אלי בשאלות בהודעות פרטיות. אני יותר משמח לענות אולם מעדיף שהשאלות תשאלנה כתגובה לפוסטים על מנת שכולם יוכלו לראות אותן ואת התשובות (במידה ויש לי..). זה יחסוך שאלות שחוזרות על עצמן. תודה :)