על האינקה.
אימפריית האינקה נוסדה מתוך שתי תרבויות עתיקות יותר מהן למדו האינקה כיצד לבנות את האימפריה שלהם.
זה הבסיס שעליו קמה האימפריה החדשה שכללה מבנים, דרכים, אלים, אדמיניסטרציה.
תמונות שונות מהספר של המדריך
"אימפריית ווארי" Wari שהתקיימה בין השנים 700-950 לספירה.
“ואימפריית טיוואנאקו Tiwanaku בין השנים 600-1150.
מרכזה כיום בעיירה בשם זה הנמצאת בדרך בין לה-פאז ואגם טיטיקקה אליו נגיע בהמשך הטיול.
אימפריית האינקה נוסדה למעשה על ידי אנשים שאבותיהם עזבו את אזור טיוואנאקו ויסדו מרכז פוליטי חדש בקוסקו.
אגדת הבריאה היא מיתוס ומידע שעבר מאחד לשני וחשוב להבנת מוצאם,אמונתם,ומעשיהם של האינקאה.
אלו הביאו לבניית אימפרית האינקה המפוארת.
על פי המיתולוגיה קדמו לעולם מספר עולמות שהכילו אנשים שונים. בעולם זה היו שתי שמשות. בשמש השלישית
הופיע האינקה, בנו של אל השמש, בן לאדמה ולשמים, שהביא לעולם סדר ושפע.
אימפריית האינקה הייתה הגדולה ביותר בדרום אמריקה ופרחה בהרים של פרו בין השנים 1438 – 1533.
תקופה קצרה אך גדולה מבחינת הישגים צבאיים תרבותיים ועוד.
האינקה, הוא כינוי לשבט אינדיאני, ממשפחת שבטי הקצ'ואה (Quichua) שבפרו עילית.
בשיא תקופת האימפריאליזם היא שלטה על השטחים הידועים כיום כמדינות פרו,אקוודור,בוליביה,צפון צ'ילי וצפון ארגנטינה. בתקופה זו אימפרית האינקה מנתה כ- עשרה מליון תושבים. שישבו בארבעה חלקים שלכל אחד מהם
נשלט על ידי אציל רם דרג.
האינקה כינו את ממלכתם בשם Tahuantinsuyu או "ארץ ארבע כנפות העולם" שהם מקבילה לארבעת רוחות השמים. החלק הצפוני נקרא Chinchasuyu. החלק הדרומי נקרא Cuntisuyu ,החלק הדרומי מזרחי נקרא Collasuyu ,
החלק הצפוני-מזרחי שנקרא Antisuyu .
מכל מחוז כזה יצאה דרך שהובילה למרכז הממלכה.
במרכז האימפריה שכנה עיר הבירה קוזקו - כיום בפר שם היה מקום מושבו של השליט העליון.
בגלל שטחה הענק, הם בנו רשת דרכים מסועפת לאורכה ולרוחבה של האימפריה,הכרח שנבע מהצורך לשלוט בשטח בצורה יעילה. הדרכים קישרו בין אזורים גיאוגרפיים ואקלימיים שונים, בין החוף החם והיבש, לאזורי הרמות הגבוהות
עד ליערות הגשם הלחים ונבנו בצורה של שתי דרכי אורך ראשיות מקבילות - דרך החוף שמשתרכת לאורך חופה המערבי של האימפריה מצפון פרו ועד לסנטיאגו בצילה . דרך ההר שנמצאת בין פסגות האנדים מצפון לעיר קיטו שבאקוודור
עד לעיר למנדוסה שבארגנטינה. בנוסף ישנן מספר דרכי רוחב כשביניהם מערכת מסועפת של דרכי אורך ורוחב משניות המובילות למקומות ישוב מרוחקים יותר. דרכים שהובילו לכפרים,לעיירות לערים ואתרי פולחן.
האינקה ניצולו בבניית הדרכים את הטופוגרפיה המקומית והשתמשו בטכניקות שונות כדי להתגבר על מכשולים טבעיים. בניית דרכים חצובות בסלע לאורכו של מדרון תלול, בניית מנהרות, מדרגות וגשרים.
תושבי האנדים הם-"מטווטין-סויו" ובירתם איננה לימה אותה בנו הספרדים אלא קוזקו ההררית שם מרכז העולם.
הדרך לפונו
התרבות התבססה בהעברת המורשת התרבותית מפה-לפה. מדור לדור.
שפת האינקה נקראת קצ'ואה ולא היה להם מלבד "קיפו". תקשורת “קיפו” מורכבת מקשרי חבלים.
כאשר מחבל גדול אחד תלויים חבלים קטנים בצבעים שונים ובמרחקים שונים. לכל חבל וחוט משמעות משלה.
גם את ה”קיפו” ידעו מספר מועט ביותר של אנשים ברחבי הממלכה.
ייחודה של תרבות האינקה מתבטא בדת ובריטואל שאימצו לעצמם.
במרכז חיי הדת עמדו הכוהנים. הם היו אמונים על ניהול טקסי דת שנקראו וו'קאס.
ממחקרים שנערכו נמצא שהכוהנים ניהלו גם טקסים בעלי אופי הומוסקסואלי. נערים צעירים הוחזקו במקדשים והיוו
קורבן למעשי סדום מצד השליטים והכהונה. לעתים קרובות היו משתמשים הכוהנים בחומרים מעורר הזיות.
הכוהנים היו המדיום שקישר בין המלך המת לבני עמו החיים.
הם נעזרו במשרתות שנקראו "בתולות השמש הנבחרות". גילוי עריות היה אסור ברוב החברות האנושיות ולא רק בחברה המערבית.
יוצאים מן הכלל היה אצל שושלת בני המלוכה ששם היו מתחתנים אחים ולעתים רחוקות דוד ואחייניתו כפי שהיה מקובל אפילו אצל בני ישראל. שהמטרה לשמר את הדם הכחול שהוא שווה לבני האלים.
קניבליזם היה אסור בכל החברותה אנושיות שקיימות כיום.
אם היה קניבליזם הוא היה אכילה של הקרבה לאלים או אכילת המפסידים בקרב. הם אכלו בעיקר את המוח והלב.
לא את כל חלקי הגוף כך עשו בני האינקה ושבטים נוספים בדרום אמריקה.
הדרך היפה בין ההרים לפונו
האינקה האמינו שכך הם מקבלים את כוחות היריב וזה מעצים אותם.
הכוהנים שימשו כיועצים קרובים למלך בנושאים שונים.
משרתו של הכהן הראשי כונתה וילאקומו (כהן השמש) ותפקידו העיקרי היה לאשר את מינויו של המלך החדש.
הסכמתו נחשבה להסכמתו של אל השמש,היות שהשליט נחשב לבנו של האל ומייצגו עלי אדמות.
מרבית הידע הקיים כיום לגבי האינקה ואחרים,ניזון מהיסטוריונים ספרדים שידעו לכתוב בזמן שהאינקה לא ידעו לכתוב.
המיתולוגיה של האינקה כוללת סיפורים ואגדות עם מיתולוגיים ומסייעת בהבנת האמונות המאגיות וסמלי האינקה.
כך גם עדויות ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו.
Viracocha הוא האלוהות או הבורא הגדול של טרום אינקה במיתולוגיה של האינקה. זכויות לצילום לויקיפדיה
השמש הייתה מקודשת לעמים רבים בעולם. אנשים עבדו ל- 'אל' השמש,הקריבו לו קרבנות וערכו לכבודו טקסים כדי לזכות באהדתו. הם קיוו שהשמש תמשיך לזרוח ותמשיך לדאוג לכך שעונות השנה ימשיכו להתנהל כסדרן.
במיתוסים הקדומים השמש הייתה האל חשוב ביותר כ- נותן חיים ומחייה מתים.
ידוע שבמהלך ההיסטוריה האנושית,תרבויות רבות העריצו את השמש לא רק האינקה.
מייסד השושלת הראשונה של ממלכת קוסקו היה מאנקו קאפאק. זכויות לצילום לויקיפדיה כאן
אחת מהמיתולוגיות מספרת שמיסד השושלת הובא ממעמקי אגם טיטיקקה בידי אל השמש "אינטי" או שנולד לאל השמש.
ל-”אינטי “- אל השמש לפי המיתולוגיה הייתה חשיבות רבה בחיי היומיום. נבנו לכבודו בתי התפילה והמקדשים מפוארים ביותר. האדרת חשיבותו של אל השמש הוסיפה לכוחו החברתי של בית המלוכה.
את דמותו עיצבו באומנות בתוך מדליון עגול עשוי זהב.
המלך ה"אינקה" הוא צאצא של אינטי אל השמש "הבן היחיד של השמש", לכן נחשב לאל.
באמנות הוא מתואר כדמות אצילית, נושא בידיו טוטם מעץ מגולף.
לכל אדם ולכל משפחה היה טוטם . בטוטם שכנה הנשמה המגינה עליהם.
האינקה האמינו שהנשמות- "הואקס" יכולות להיות בכל מקום. מערה,הר,אבן,עץ או בית, או בגוף חי.
את הנשמות ניתן לרצות בעזרת מנחות ומתנות. אלו עקרונות עתיקים אלה של האמונה השאמאנית,שבמהותה רוח
וחיים לכל דבר בעולם. ידע זה שמש בעולמם של האינקה כדי לרפא,ליישב מחלקות, ולגשר בין החיים למתים.
ובכך ליצור השפעה ולהתפלל עבור רווחת האדם.
מוסד מיוחד שהוקם לכבודו של אל השמש היה "בתולות השמש" "מאמקונאס" שהקדישו את חייהם לאינטי,
חיו חיי פרישות ושרתו את מלך האינקה ואת הכוהנים. נערות צעירות מהאצולה או בעלות יופי עברו הדרכה
במשך ארבע שנים כ"אקלה" ובסופה יכלו להחליט אם ברצונן להפוך לבתולות שמש או להינשא לאחד מאצילי האינקה.
באחת מהעצירות בדרך
הארכיטקטורה של האינקה נחשבת לאחד מפלאי תבל.
את מלאכת הבנייה הם למדו מתרבות ה- Tihuanac שפרחה באזור ימת טיטיקקה, אך עלו עליה בהישגיהם.
סביב העיר קוסקו פזורים מבנים רבים שמהווים עדות אילמת ליכולתם, מ- מיומנותם וחריצותם של האינקה.
המלך פצ'קוטי כלל את השימוש בטרפז כיחידת בנייה בסיסית.
פצ'קוטי,שפירושו "מרעיד האדמה", נחשב לבונה האימפריה במאה ה-15. הוא מושא לגאווה לאומית בפי התושבים.
האינקה הצליחו בגידולים שונים. בצילום מספר קטן מתוך כ-3800 סוגים של תפוחי האדמה שגדלים בפרו.
גם גידולי התירס תפסו מקום חשוב בחייהם.
אחרי דרך ארוכה אנחנו מגיעים למלון סונסטה בפונו.
הנוף של ימת טיטיקקה נשקף מהמלון.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14, חלק 15, חלק 16,חלק 17,חלק 18,חלק 19,חלק 20,חלק 21,חלק 22,חלק 23,חלק 24,חלק 25,חלק 26,
