לפני מספר חודשים שאלתי את האישה שאיתי לאן תרצה לטייל באביב, האם כמו בכל שנה ליעד עירוני או שהשנה נגוון ונחפש משהו אחר?
רשימת “הדרישות” שקיבלתי כללה, עיר וגם כפר, ים והרים ומעל הכל אוכל טוב, ככה ייצא שפנינו לריביירה הצרפתית עם נגיעה קצרה בדרום פרובאנס.
עזרה מחברי הפורום והתארגנו עם כרטיסי טיסה של אליטליה לניס דרך רומא ,בתכנון שני לילות בניס ועוד שלושה ב – Valbonne שמעל Cannes.
השכרת רכב ביורופקאר דרך אופרן ואנחנו מוכנים לצאת לדרך.
מספר שבועות לפני הטיסה מסתבר כי יתכן והכרטיסים שקנינו במחיר מבצע לא יהיו שווים את הנייר עליהם הודפסו (או המייל שנשלחו) כיוון שאליטליה לקראת פשיטת רגל, אז כמה ימי חרדה עד שהסתבר שבטווח הנסיעה שלנו החברה עדיין תתפקד.
יום רביעי (10.05) ממריאים (בזמן) לרומא, קונקשיין קצר אבל מספיק לטעום מהקפה האיטלקי ואנחנו במטוס לניס, זה המקום לתת שבחים לאליטליה על הטיסה, בהחלט מצער כי יתכן והחברה תפסיק לטוס.
נוחתים בניס ושעה לאחר מכן אנחנו כבר במלון – Mercure Nice Grimaldi שממוקם ממש על התפר שבין העיר העתיקה למרכז.
ביום זה מתוכנן להסתובב באתרים השונים של העיר, כאשר במידת הצורך נבצע השלמות במהלך הימים הבאים.
אהבה ממבט ראשון, עיר כמו שאנחנו אוהבים, החיבור של הישן עם החדש, השילוב של הים ומעל לכל, עיר תוססת, חיה.
אז היינו כמובן בטיילת (בתהליך שיפוץ ומיגון אינטנסיבי), בעיר העתיקה, עברנו דרך כיכר גריבלדי ומסנה, עלינו לתצפית על העיר והנמל מ – Colline du Chateau, עד שהעייפות הכריעה אותנו.
יום חמישי (11.05) יוצאים מהמלון והדרך מובילה מזרחה לכיוון מונאקו. את הדרך נעשה בכביש הצמוד לחוף, עוברים דרך Mont Baron ולפנינו בית וורוד שלפי מה שקראתי שייך לאלטון ג'ון, ממשיכים דרך עיירות החוף, עד לכניסה למונאקו.
כדאי לציין כי העיר כמרקחה לקראת המירוץ השנתי (פורמולה 1) שיערך ביום ראשון ולכן יש שינויים בהסדרי הנסיעה, כמו כן טריבונות ענק כחולות בנויות ברחבי המסלול (המירוץ הנ”ל נערך ברחבי העיר ולצורך כך העיר נסגרת כמעט כולה).
מצאנו חניה ליד Place d'Armes עוצרים לקפה קצר ומתחילים לטפס לכיוון ארמון הנסיך, בדיוק עם הגיענו חבורה של שומרים (עם כובע מצחיק בצבע תכלת) מבצעים את טכס חילוף המשמר, פחות דרמטי מחילופים אחרים שראינו בעבר.
ממשיכים להתגלגל בסמטאות עוברים את הקתדרלה של מונאקו עד הגיענו למוזיאון לחקר הים, ראוי לציין כי הגן שלמרגלות המוזיאון מרשים ביופיו.
השילוב של מגדלים מודרניים (מכוערים), צפיפות ועושר רהבתני, בהחלט לא עושים לנו את זה.
התחנה הראשונה (ותודה לזיוה) היא הכפר Turbie, כפר קטן ומסודר, סמטאות ציוריות, אבל, אין נפש חיה. נשאר לטפס לאנדרטה של אוגוסטוס ולאכול צהרים במסעדה המקומית.
כאן המקום להסביר את המושג כפר תלוי – מדובר בעצם על כפר שממוקם על ראש הר, תלול מאוד, סמטאות צרות שמשמר את הבנייה הישנה.
חזרה לניס, כמעט כמו לחזור הביתה, ההתמצאות בעיר מאוד נוחה, מנוחה קצרה וארוחת ערב ב Olive & Artichaut, מסעדת שף בעיר העתיקה.
יום שישי (12.05) אנחנו מחליטים להתחיל את הבוקר בעיר לראות עוד כמה דברים ולאחר מכן נעזוב את המלון ונצא לדרך,
תחנתנו הראשונה, השוק שבעיר העתיקה, שתי שורות ארוכות של דוכנים, ההתחלה בדוכני פרחים שלאט לאט מתחלפים לפירות וירקות, קצת דגים ומוצרי סדקית.
חוצים את הכביש ועוברים לטיילת, כל כך נקי, המוני אנשים עושים ספורט, צבע המים כחול מדהים (לא לחינם המקום נקרא חוף התכלת).
לאחר תהליך עזיבה מזורז אנחנו עוזבים את המלון בניס בדרכנו ל – Valbonne,
ראשית נבקר בחנות דקתלון שנמצאת בפאתי ניס להשלמת ציוד ספורט, מכאן נמשיך ל – Saint Paul de Vance, כפר תלוי, לא רחוק מניס.
מחוץ לכפר יש חנייה תת קרקעית, ומשם אנחנו מטפסים, בשעת צהרים זו הכפר מלא בתיירים, חוצים את הכפר לאורכו עד לבית הקברות המשקיף לים ועוצרים לצהרים במסעדה קטנה עם נוף לעמק.
מכאן נמשיך ל – Cagnes sur Mer, עיירת חוף גדולה וממנה לאורך החוף ודרך אנטיב נגיע לקאן.
העיר מתכוננת לפסטיבל הסרטים ה – 70 במספר שיתחיל בשבוע הבא, סיור קצר בטיילת ובעיר ואנחנו ממשיכים לכיוון המלון שנמצא ב – Valbonne (ותודה ליונית על ההמלצה).
מנוחה קצרה ואנחנו בדרך לקאן לארוחת הערב במסעדתו של השף ברונו אוגר, Villa Archange, שוב הצלחה גדולה.
יום שבת (13.05) ואנחנו בדרכנו לקניון וורדון, תופעת הטבע הגדולה באירופה, קניון באורך של כ – 25 ק”מ ובעומק של 700 מטרים.
התחנה הראשונה בדרכנו היא העיר גראס, עיר המפורסמת בייצור בשמים, הדרך מתפתלת ועוברת דרך העיר העתיקה, עצירה קלה וממשיכים בדרכנו.
נקודת הכניסה לקניון תהיה דרך העיירה Castellane, עיירה יפה שכנסיה משקיפה עליה מראש הצוק, סיבוב בעיירה משקיפים על נהר הוורדון העובר דרכה בה ואנחנו מוכנים להיכנס לקניון בדרך הצפונית (D952).
לאחר כחצי שעה, באמצע הטבע הפראי, קורה האירוע המסעיר של היום, מנורת אזהרה נדלקת, בירור קצר ומסתבר שחסר שמן מנוע, אנחנו מחליטים להמשיך בזהירות עוד 10 ק”מ לתחנת הדלק הקרובה בתקווה שיהיה להם שמן, (מכיוון שנדלקה הנורה הכתומה ולא האדומה, החלטנו להמשיך ולא להזעיק את שירותי ההצלה). בתחנת הדלק מסתבר שיש להם רק מכלים של 5 ליטר, אין ברירה, קונים וממלאים שמן, למזלנו הטיפול עוזר ואנחנו ממשיכים בדרכנו.
הנופים מדהימים, הכביש עובר לאורך הקניון לפעמים ליד התחתית ולפעמים גבוה בהר, ומרחוק מנצנץ האגם המלאכותי Lac De Ste Croix.
לאחר עוד כשעה נגיע לכפר Moustiers-Sainte-Marie, עוד כפר תלוי ברשימה, נחל עובר במרכזו ומעליו כנסיית Notre-Dame de Beauvoir עם הכוכב התלוי.
כאן המקום להתוודות כי חלק מרכזי בהחלטה להגיע לכפר היה הרצון שלנו לאכול ארוחת הצהרים במסעדה של אלאן דוקאס La Bastide de Moustiers, מסתבר כי לשף המפורסם יש מלון עם מסעדה בדיוק בכפר.
אין מילים לתאר את החוויה הגסטרונומית שעברנו, אמנם ארוחת צהרים אבל עם כל כללי הטכס, שווה מאוד ובינינו גם לא מאוד יקר (יחסית למסעדת גורמה ישראלית).
חוזרים לרכב ולהפתעתנו המנורה הכתומה נדלקת שוב, למזלנו קנינו חבית של שמן, מילוי נוסף ואנחנו מוכנים לנסיעה,
את הדרך נעשה על הגדה הדרומית של הקניון (כביש D71), הכביש נמצא בחלק העליון של הקניון, מה שמאפשר תצפית מדהימה, עצרנו ב Pont de l'Artuby להתרשמות וצילום.
סופה של הדרך ללא אירועים מיוחדים, ארוחת ערב קלה בפיאצה של Valbonne, ראוי לציין כי החלק הישן של הכפר בנוי מסמטאות ישרות החותכות אחת את השנייה כמו סרגל.
יום ראשון (14.05)
בהמשך להבנה כי אנחנו מעדיפים כפרים תלויים על ערים צפופות, החלטנו לשנות את התוכניות לבוקר ולהתחיל בקפיצה לכפר Gourdon.
עוברים את Valbonne על כביש D3, ומתחילים לטפס אל תוך ההרים, כנראה ומכיוון שהיום יום ראשון הכביש מלא ברוכבי אופניים העושים דרכם, כמונו לכפר.
מצליחים למצוא חנייה ממש בכניסה לכפר (יתרון השעה המוקדמת) ועושים דרכנו אל תוך הסמטאות, פשוט מרהיב, הכפר קטן יחסית עם התפריט הקבוע של מסעדות, גלריות וכאן (אולי בגלל הקרבה לגראס) חנויות לממכר בשמים וסבונים.
עוצרים לקפה של בוקר, קניית סבונים (באופן מפתיע המחיר כאן זול יותר מהמחיר ששילמנו בשוק של ניס) וחוזרים לתכנון המקורי – נסיעה לאורך החוף עד ל – Saint Maxime לארוך כביש החוף.
את דרך החוף אנחנו מתחילים בכפר הקטן Théoule sur Mer הדרך מתעקלת לאורך החוף והכל מסביב צבוע באדום.
אנחנו עוצרים לצהרים מאוחרים בטיילת של Saint Rephael, מכיוון שראשון המקום די עמוס ואפילו גלגל הענק שעל הטיילת מסתובב.
ממשיכים ל – Saint Maxime אבל בגלל השעה המאוחרת מוותרים על התוכנית לקחת מעבורת ל – Saint Tropez וחותכים דרך הכביש המהיר (A8) חזרה למלון.
מנוחה קצרה ואנחנו לשיא הקולינארי של הטיול, בכפר קטן (La Rouret) לא רחוק מאיתנו יש מלון עם מסעדה ששייכים לשף דניאל אטינגר. למסעדה קוראים – La Clos St Pierre
תקצר היריעה מלתאר את נפלאות הארוחה, התמונות יוכלו לתאר את המראה אבל לא את הטעמים, חבל.
סיום הולם וראוי לטיול.
יום שני (15.05)
בוקרו של יומנו האחרון בריביירה הצרפתית, ארוחת בוקר ונפרדים מהמלון ב – Valbonne פנינו פונות לכיוון שדה התעופה של ניס, כאשר בדרך נעצור להשלמת קניות (גבינות ויין) בחנות Carrefour שנמצאת דרומית לאנטיב, סופר מדהים בגודלו, ספרתי לפחות 50 קופות (לא כולל אמצעי תשלום אוטומטיים).
מכיוון שקיבלנו רכב עם מנוע דיזל, נהנינו מאי הצורך למלא דלק במהלך הטיול, לקראת ההחזרה ניצלנו את תחנת הדלק שבכניסה לסופר למילוי, רק לסבר את האוזן, מחיר ליטר סולר 1.15 אירו.
החזרת הרכב מתבצעת ללא אירועים מיוחדים (גם הסיפור שלנו לגבי השמן אינו מדיר שינה מאנשי ההשכרה), טיסת אליטליה לרומא יוצאת בזמן וכמה שעות לאחר מכן ננחת בארץ.
היה סופ”ש נהדר, אנחנו מבטיחים לעצמנו לחזור שוב.
