פוסט סיכום טיול בירדן משולב עם ג'יפים.
הרכב: 3 משפחות, 5 ילדיעאם בגילאים 11 חודשים עד 5.
מדריך: חאלד אלחסנאת (נבחר דרך המלצות בפייסבוק ובגלל שברשותו רכב 4X4)
יום 1: נפגשנו במעבר של עקבה בשעה 12, עברנו עם הרכבים את הגבול, הליך המעבר היה די חלק, לקח כשעה ורבע, נעזרנו בסוכן מטעם המדריך. עלות המעבר הייתה 91 דינר. טיילנו קצת בעקבה, במרכז העיר, לאורך החוף ובשרדה המרכזית, אכלנו במסעדת פועלים מקומית שווארמה, טיילנו בשוק (מומלץ), שתינו קפה מבושל על חול חם – מומלץ. לינה במלון Mina – מלון חביב עם בריכה בעלות של כ 300 שח ללילה למשפחה ע"ב א. בוקר.
יום 2: חאלד פגש אותנו בשעה 9 מחוץ למלון ונסענו לואדי רם. פגשנו בשבט בדואי, קיבלנו הסברים על העדר ועל אורח החיים שלהם. ביקרנו בכמה נקודות עניין: קשתות אבן, סכר, וקניון קטן, טיפסנו על דיונות, ביקרנו במקום בו צולם הסרט martian. ישנו ב rahaib camp המומלץ, מאהל בדואי ברמה גבוהה עם מיזוג ומקלחות עם מים חמים בחדרים. יש גם חדרים זולים יותר עם מקלחת משותפת בחוץ. יצאנו לטיול שקיעה וצפינו בטקס הוצאת הבשר והאורז מהאדמה. באופן כללי, ארוחת הערב מושקעת מאוד, גם ארוחת הבוקר לא רעה.
יום 3: נסיעה לפטרה, די ארוכה, עם עצירה לתצפית בדרך. הגענו די מאוחר באיזור 12, הילדים, חלקם במנשאים, על הכתפיים. למתקשים אפשר להיעזר בחמור או גמל בחלקים של הדרך וזה די יקר, מינימום 20 דינר. את היום סיימנו ב edom hotel מלון נקי ומומלץ עם ארוחות בוקר וערב לא רעות. בערב חאלד לקח אותנו לביתו, סיפר לנו על המסורת הבדואית והגיש לנו קפה בדואי (משקה בצבע תה עם תבלינים)
יום 4: נסיעה לפטרה הקטנה ולאחר מכן לואדי ערבה, חאלד עשה לנו קטע פה, הביא מחליף מטעמו כי הייתה לו עוד קבוצה של ישראלים אותם הדריך בעמאן באותו היום. ניסה לארגן לנו מדריך שיחליף אותו ללא הצלחה, אז הצמיד לנו איזה "בייבי סיטר" מטעמו שלא ידע להסביר דבר וגם בשטח לא ידע לנהוג כלל ורק סיבך אותנו כי נתקע בחול, חילוץ שגזל כשעה. פטרה הקטנה מומלצת, הרבה פחות ממוסחרת מפטרה הקטנה אם כי גם פחות מפוארת. בסוף המסלול יש מאהל בדואי שמוכר מזכרות שלאחריו אפשר להמשיך לטיול נופים מרהיב ולחזור באותה הדרך. משם המשכנו לכיוון ים המלח דרך ואדי ערבה, מזכיר את הערבה הישראלית רק שהשטח חולי יותר עם דיונות. מכיוון שהבייבי סיטר שלנו לא ידע דבר בשטח וניווט, אנחנו הובלנו את הטיול עד שהגענו לכביש הערבה הירדני עליו המשכנו לכיוון ים המלח. ישנו בהילטון ים המלח, מלון 5 כוכבים מפואר ברמה שאין בים המלח בישראל.
יום 5: צ'ק אין מאוחר ונסיעה לגבול הצפוני ליד בית שאן. הנסיעה מים המלח לגבול היא איטית מאוד משום שהדרך עוברת דרך כפרים והכבישים לא משהו בלשון המעטה. מהירות ממוצעת של כ 60 קמ"ש. חזרה בגבול הצפוני עלתה לנו , 25 דינר לרכב ועוד 10 דינר לאדם. לו חזרנו מעקבה עלות זו לא הייתה. המעבר היה חלק יחסית, לקח פחות משעה, בצד הישראלי לא שיקפו את המזוודות או הרכב כלל.
מסקנות והערות:
- לא לשלם למדריך את כל הסכום מההתחלה, להשאיר לסוף סכום שיאפשר קיזוז למקרה שהיו שינויים בתכניות.
- המדריך הזמין מלונות במחיר זול משמעותית מזה שבבוקינג. לכן, כדאי לבקש ממנו שיזמין.
- לא לסמוך על ציונים של trip advisor למסעדות. מפוברק! המדריך מכיר טוב יותר את המסעדות הטובות.
- בדואים אוכלים ארוחת בוקר דלה מאוד, לכן בחלק מהמקומות ארוחת הבוקר לא מספקת
- פול לארוחת הבוקר זה פקל בכל מקום שהיינו.
- למי שאוהב את פטרה יש להקצות לפחות יומיים, לנו לא הספיק יום אחד.
- למדריך שילמנו 860 דינר, מחיר שכלל את כל המלונות למעט הלילה הראשון בעקבה שהזמנו לבד
- עלות ליטר סולר היא 3 ₪, מחיר אחיד לכל התחנות. יש להתייעץ עם המדריך לגבי תחנות עם איכות סולר סבירה
- חאלד: בגדול הוא מדריך טוב, נעים ובעל ידע רב. אבל, יש לוודא שכל הסיכום מתועד בווטסאפ, מה המחיר שלו כולל ומה לא. יש לוודא שהוא יצטרף למשך כל הטיול ולא יביא מחליפים או לפחות שהמחליף יהיה מורה דרך מוסמך.
- - מומלץ להביא קומפרסור לניפוח אוויר אחרי החול. בתחנות דלק אין מילוי אוויר, אלא רק בפנצ'ריות ובתשלום סמלי.
