רודוס, שעה טיסה מישראל. מנגד חופי טורקיה שמזכירים את הרי אדום באילת. מרחק נגיעה מאירופה , אך לא ממש אירופה.
נוחתים בשדה תעופה שמזכיר את טרמינל 1 של נתב”ג בשנות ה – 70. קטן אבל יעיל.
הדרך משדה התעופה לעיר רודוס מהווה סוג של הלם ומאפיינת את המצב הכללי ביוון. מבנים לא גמורים, לכלוך, רחובות צרים למעבר כלי רכב בכוון אחד, הזנחה. נסענו בתחבורה ציבורית. סוג של חוויה צפופה, לא מלבב במיוחד.
אתרים שביקרנו: העיר העתיקה (מזכירה את עכו משודרגת) , העיר החדשה שעמוסה בחנויות מותגים לרב, איזור הנמל שנראה יותר יפה בלילה, בית הכנסת בו השתתפנו בתפילת כל נדרי ערב יום הכיפורים (חוויה מיחדת) , עמק הפרפרים מרחק כחצי שעה נסיעה מהעיר שהוא סוג של טיול פנסיונרים בטבע, עמק שבע המעיינות שהאטרקציה המרכזית היא הליכה בנקבת מים חשוכה לאורך של כ 300 מטר (מזכיר את פארק אלונה) , פארק רודיני מאכזב עקב תחזוקה לקויה והזנחה, הכפר לינדוס ששווה נסיעה מיוחדת וכמובן חופי הים הצלולים בצבעי כחול טורקיז עם שפע אתגרי ספורט ימי לצעירים.
לא בקרנו באתרים ארכאולוגיים ולא בפארק המים הענק.
לנו 4 לילות במלון שרתון הנמצא כ 6 ק”מ דרומית לעיר על רצועת החוף. מלון 5 כוכבים עם פסיליטיז של 4 בריכות, מגרש טניס, כדורסל, ספא ומתקני משחקים לילדים ופעילויות אגאדו-דו יומיות.
באי עשרות חברות השכרה מקומיות שמשכירות בעיקר כלי רכב קטנים של עד 1000 סמק וכן אופנועים וכלי שטח. אין צורך להזמין רכב מהארץ. השכרת רכב ליומיים תספיק בהחלט לראות את כל האטרציות באי.
חובה לסעוד בטברנות המגישות אוכל יווני נהדר לצליל מוזיקה יוונית מוכרת ונעימה.
רודוס היא לא ממש וואו לישראלי המטייל שכבר חווה את אירופה, תיאלנד, וטורקיה.
רודוס כן מתאימה לטיול משפחתי או זוגי קליל ונינוח במחרים שפויים עם הרגשת “חוץ לארץ” סבירה.
תהנו!
