הרעיון לחזור לאפריקה לתקופה, נולד בתחילתו של הסגר הראשון.ב- 9 שנים האחרונות אפריקה ואנוכי רוקדים וולס,2 צעדים קדימה אחד אחורה סיבוב ושוב הכל מההתחלה. אפריקה בשבילי היא כמו מתנה עטופה בצלופן. חוויתית, מפתיעה, מנחמת, אוהבת.ביקרתי בעשור האחרון מס פעמים באתיופיה המהממת , בוטסואנה, זימבבואה( חולה על ויקטוריה פולס), דרום אפריקה שיש בה הכל נופים חיות בר ים כחול חול לבן , טנזניה - שלעולם תהיה חרוטה על לוח ליבי עם ה סווהילית, הקולות, הוייב המקומי, הכנסת האורחים, הנופים העוצמתיים, חיות הבר ואי קטן ירוק מוקף בכחול אי התבלינים-זנזיבר.
הרעיון קרם עור וגידים בסגר הראשון, והבשיל ב סגר השני. החלטה נפלה, לצאת למס חודשים בנהיגה עצמית ברחבי אפריקה. אייל חברי למסע ואנוכי הבנו כי אם בעבר הייתה לנו תכנית בטיולינו נסיעה זו תהיה שונה מהאחרות, בזמנים אלו covid time נידרש להיות גמישים מאד ולנוע על פי הנחיית המדינות. להוצאות הנסיעה נוסף נדבך חשוב בדיקת קורונה במעבר בין המדינות המחיר 60 - 100 דולר לבדיקה, הוצאה כבידה
בחרנו בדרא"פ, זימבבואה, בוטסואנה/זמביה, האי זנזיבר,main land tanzania. נהיגה עצמית. שנינו הכרנו את אפריקה מי יותר מי פחות, התייעצנו עם חברים המתגוררים ברחבי היבשת ובכל מדינה המתין לנו רכב 4x4, Landcruser. גבולות הקרקע היו סגורים ולכן טסנו ממדינה למדינה
למרות עונת הגשם הקצרה באפריקה בדצמבר עד מרץ יצאנו לדרך, תחנה 1 דראפ, 3 שבועות פלוס בדרכים, במקביל ליופי המהמם של המדינה הקורונה התגברה הסגר הכללי הציץ מהפינה וה president address the people. הבנו כי הזמן קצר וכדאי לנוע לעבר המדינה הבאה. זימבבואה עלתה בהגרלה, בדיקת קורונה ומעבר בטיסה בעקבות הודעת הממשל בדראפ על סגירת המעברים הקרקעיים . נפרדנו מדראפ - ו, 3000 ק"מ 5 שבועות מקסימים ונחתנו ב victoria falls בזימבבואה. שבוע של נופש חופש וטיול באתרים הקרובים עם חברתנו המתגוררת בויקטוריה פולס ובשבוע השני קיבלנו את הרכב ויצאנו להרפתקה חדשה בזימבבואה.
היינו התיירים הבודדים במדינה. הגבולות נסגרו שבוע וחצי לפני, מקומות הבילוי ומסעדות נסגרו, מאידך הפארקים נשארו פתוחים כך שיכולנו לנוע מפארק לפארק מבלי שיעצרו אותנו. היו לנו מס עכובים במחסומי המשטרה וכששלפנו את הקלף המנצח "תיירים מישראל" נפתחו המחסומים ונשלחנו לאחר כבוד לדרכנו. העונה עונת הגשמים הקצרה שהפכה להיות ארוכה וגשומה מאד, הכבישים בזימבבואה באופן יחסי היו טובים, המסלול היה אמור להיות מעגלי כ-3500 ק"מ שבסופם היינו אמורים להגיע לאגם קריבה ומשם לטוס לויקטוריה פולס, בפועל לא הגענו עד האגם בעקבות סופות הציקלון והדרכים שנהרסו חתכנו להאררה ומשם טסנו חזרה לויקטוריה פולס.
הגשם לא הפסיק לרדת והתלבטות הייתה בין בוטסואנה לזמביה, חבר שמתגורר בבוטסואנה הציע שלא נגיע כיוון שהדרכים מוצפות ואזורי האקואנגה ללא גישה, בזמביה חברה אחרת עדכנה כי המצב דומה, ללא גישה לפארקים שחפצנו לטייל בהם ולא כדאי עכשיו אלא לקראת מרץ.
זימבבואה הייתה מדהימה גם תחת מעטה הגשם ועם זאת חשקנו בשמש ורחצה בים. למרות ש mAgufuli ה presiden של tanzania לא מאמין כי יש קורונה בעולם, אנחנו עשינו בדיקת קורונה וטסנו לזנזיבר. אי קטן חמוד, לפני שנה ביקרתי את אורית חברתי בעלת ההוסטל בכפרkimkazi , הכפר היה שקט ללא תיירים ועכשיו הרגשתי כאילו נערכה פשיטה רוסית. בכל מקום נשמעה רוסית, המאסיים דיברו ברוסית. משעשע ממש לשמוע את נערי המסאי המהלכים על החוף מדברים רוסית שוטפת, על ראשם משקפי ריי בנד, לבושם שטיח מסורותי( להלן הסמרטוט)😂והמנצטה בחגורת המתניים🙈.
גם בזנזיבר היה לנו רכב מושכר, שיפר את יכולת התנועה שלנו באי. בחרנו ב בית על החוף בנאנגואי, upepo house תרגום-הרוח החופשית היה בדיוק מה שהיינו צריכים, מנוחה לאחרכ- 6000 ק"מ וגשם שליווה אותנו 60 % מהזמן. השמש החמה קיבלה את פנינו, הים בטמפרטורה הנכונה והערסל מול הים מתנועע בקצב. חופשה חלומית... 10 ימים 600 ק"מ ומעבורת לmain land. אני טיילתי בטנזניה בעבר אמנם לא בנהיגה עצמית ונשאר לי טעם של עוד ועוד. לנהוג עצמאית בכבישי טנזניה הבנת השלטים היכולת לטייל בפארקים בקצב שלנו להבין מתי השוטרים מבקשים בקשיש כשעוצרים אותנו ושואלים רגע לפני שמתירים לך להמשיך בנסיעה What For me???
טנזניה עם 3400 ק"מ- ההמלצות על הפארקים והמסלולים בפארקים, בין הפארקים הערים והכפרים שחצינו, המפגש עם המקומיים,למידת שפת הkiswahili והיכולת לתקשר בשפת המקום יעלה בבלוג הבא. כ- 10000 ק"מ ו3 חודשים באפריקה הגעגועים הרבים למשפחותינו הכריעו וחזרנו לישראל לבידוד בייתי ? רגע מותר לשתות מים מהברז? 🤣😅👣
