רילוקיישן עם הילדים לחו"ל - איך אורזים משפחה?

מעבר דירה הוא צעד לא פשוט עבור משפחות רבות. כל שכן מעבר לארץ חדשה והתוודעות לשפה זרה, רחוק מהמשפחה, בית ספר אחר והרבה חששות מהלא נודע. יש הרואים בכך חוויה והרפתקה ויש הפוחדים מהניתוק מהמוכר ובעיקר, דואגים להתמודדות וההסתגלות של הילדים למעבר. איך מסבירים לילדים? איזו הכנה נחוצה? איך מתארגנים עוד מהארץ? איך בוחרים בית ספר/גן? כיצד הילדים מתמודדים עם המעבר? לפניכם, כל מה שצריך לדעת על רילוקיישן משפחתי לחו"ל. 

מאת: ליאור כהן, מערכת למטייל ביזנס

בכתבה זו:

ההכנות לקראת המעבר


ההתארגנות הראשונית לקראת רילוקיישן כגון מציאת דירה, ריהוט, רכב, רישום הילדים לבית הספר ולגן וכדומה, הן משימות הגורמות, לרוב, ללחץ רב ודורשות זמן. ד"ר חנה אורנוי, מומחית בניהול בין לאומי ומחברת הספרים "מסע הרי לוקיישן" ו"המנהל הישראלי בעולם הגלובלי", מדגישה כי ישנם ארבע דרכים להתמודדות עם משימה זו והן מדורגות על פי סדר העדיפות:
  1. האפשרות המומלצת ביותר היא נסיעה מוקדמת של בני הזוג, טרום השליחות, אשר במהלכה מארגנים מראש את כל הסידורים הדרושים. אפשרות זו היא האפשרות האידיאלית, אך לא כל החברות מממנות הוצאה כספית גדולה זו, ולא לכל העובדים האפשרות הכלכלית לבצע נסיעה מקדימה מכספם.
  2. באפשרות השנייה אחד מבני הזוג מגיע קודם ודואג לסידורים ההכרחיים, בן הזוג השני והילדים מצטרפים בהמשך. החסרונות באפשרות זו הם הניתוק המשפחתי הזמני, ובכך שבן הזוג שנשאר מגיע לבדו עם הילדים והמזוודות (טיסה לא פשוטה לרוב). במצב הזה קיימת בעייתיות נוספת כאשר בהיעדרו של בן הזוג רק אחד מן השניים מקבל את ההחלטות (בחירת הדירה, קניית הריהוט ועוד) ולא תמיד הדבר תואם את טעמו של השני.
  3. האפשרות השלישית היא לארגן הכול מראש בשלט רחוק מהארץ ולהיעזר לשם כך באינטרנט, בקשר עם ישראלי אחר אשר נמצא עדיין שם, או בקרוב משפחה המתגורר באזור. אפשרות זו כרוכה כמובן בסיכון, משום שאין רואים מראש "את הסחורה" .
  4. "מגיעים ומתארגנים" - זאת האפשרות הקשה והמלחיצה ביותר. ההתארגנות עלולה לארוך זמן רב ולהקשות על ההשתלבות המהירה של העובד בעבודתו.
בנוסף, קיימת חשיבות רבה למידע מוקדם. אחד הגורמים הידועים כמעוררי חרדה הוא החשש מהלא ידוע, מהלא מוכר. איסוף מידע כגון קריאה מקדימה, ביקור מקדים במקום החדש, שיחה עם אנשים הנמצאים שם או שהיו שם וחזרו לארץ, מהווה אמצעי משמעותי להפחתת חרדה זו".

רילוקיישן עם הילדים. צילום: איתמר ברק
 

התהליך עבור הילדים


לדברי ציפי עמית, פסיכולוגית קלינית, רילוקיישן הוא אירוע חיים מלחיץ ולכן עלול לפגוע בהסתגלות של הילד. "גורמים שונים המעורבים ברילוקיישן - סיבות העזיבה, נסיבות משפחתיות, המרחק וגיל הילד, משפיעים על מידת ההסתגלות של הילד", מציינת עמית. עוד לדבריה, רילוקיישן עלול להשפיע לרעה בעיקר על ילדים בעלי קשיים לימודיים, מיומנויות חברתיות נמוכות וקשיי הסתגלות. מתבגרים הם בעלי סיכון גבוה לחוות קשיים נוכח המעבר. הם מבינים את משמעות המעבר ועליהם לוותר על יחסי חברות ראשונים משמעותיים. "קבוצת בני השווים בגיל ההתבגרות משמעותית ביותר. ילדים בטרום בית ספר ובית ספר יסודי מסתגלים טוב יותר למעבר, מאחר שהם עדיין לא מבינים את משמעות המעבר באופן מלא ויש להם פחות קשרים חברתיים עמוקים. ככל שהילד בוגר יותר, המעבר עבורו קשה יותר".

"באופן כללי ניתן לומר שלבנות קל יותר להתמודד עם מעבר מאשר לבנים, בשל מיומנויות חברתיות מפותחות יותר ויכולת ליצור קשרים חברתיים בקלות רבה יותר", מוסיפה עמית. "ילד המתקשה ביצירת קשרים חברתיים עלול לפתח חרדה חברתית ומידת הביטחון העצמי תרד. ניתן לומר כי ילדים הנתונים לסיכון מבחינת קשיי הסתגלות הם ילדים עם מיומנויות חברתיות נמוכות, הישגים אקדמיים נמוכים ובעיות התנהגות. לעומתם, ילדים בעלי כישורים חברתיים טובים ומיומנויות למידה טובות יסתגלו טוב יותר למעבר".

חן לביא עברה לאוגנדה בעקבות עבודתו של בעלה עם שלושת ילדיהם, אשר בגילאים 8, 12, 15. "ההכנה לקראת הרילוקיישן לאפריקה ארכה שלושה חודשים. לא ידעתי איך לספר לילדים, בסוף כשאוהד (בעלי) הגיע לביקור בארץ, היינו צריכים להחליט. אספנו את כולם, ישבנו בסלון יחד ואוהד הסביר לילדים שהוא עובד באפריקה כבר יותר מחצי שנה ומאוד קשה לו לבד בלעדיהם. הוא אמר להם שהוא לא רוצה לחזור לארץ כי יש לו עבודה טובה וגם לנו יהיה יותר קל מבחינה כלכלית". 

ד"ר אורנוי טוענת, כי הדרך היעילה להכין את הילדים לקראת הנסיעה היא לשתף אותם במה שאמור לקרות להם: "לדאוג שיהיו שותפים פעילים בתכנונים, למשל, להראות להם תמונות של המקום ולשתף בקניות של הדברים לבית. כדאי לדבר איתם שוב ושוב על מה שאמור לקרות להם בבית הספר ובגן ולהכין אותם לקראת קשיים צפויים, לאפשר להם להתחיל כבר בארץ בלמידת השפה הזרה ולחבר אותם עם ילדים שעברו בעבר את החוויה".

נחיתה רכה


עמית נבו ושרון עיני הקימו את חברת Get It Done בניו יורק, שמטרתה לעזור לישראלים שעוברים רילוקיישן, לנחות בדרך הכי רכה שאפשר. נבו: "אחד הנושאים העיקריים של משפחות שמגיעות לכאן הוא נושא בית הספר ועל פי זה מחליטים לגבי דירה ושאר העניינים. משפחות רבות לא מגיעות לפני המעבר, אבל יש צורך לעשות מחקר, מה גם שמדובר בתהליך ארוך בכדי להיכנס לבית ספר כאן, אפילו שנה מראש. לרוב, למשפחות שמגיעות אין את הזמן והידע והתהליך זר ולא מובן להם. אנחנו מלוות מההתחלה ועד הסוף. ההורים מספרים לנו מה חשוב להם, מה הם מחפשים ומהם הצרכים שלהם. כשהם מגיעים לכאן מתחיל השלב השני, תהליכים שמצריכים שהמשפחה פיזית תהיה פה כמו הכנה לראיונות בבית הספר, מה הולכים לשאול וכדומה. חשוב להתאים לכל ילד את בית הספר הנכון, גם ככה מדובר על תהליך קשה, שפה חדשה, בית זר, חברים חדשים, הכל שונה. המטרה היא לנסות להפוך את זה לכמה שיותר קל ולהניח "כרית" בכדי שלא יהיה כל כך קשה".

"כשהמשפחה עוברת, אנחנו מכירים להם ילדים בגיל שלהם ושולחים אותם לחוגים, כך שעוד לפני תחילת בית ספר יכירו חברים", מספרת נבו. "רוב האנשים לא נמצאים פה ואין להם זמן להתחיל לחפש דירה. כאשר הם באים ליום-יומיים אנו מראות להם רשימת דירות לפי הדרישות שלהם. לרוב, מצליחים לסגור דירה ביומיים האלה. למעשה, אנחנו נכנסות לנפש של המשפחה ומבינות מה חשוב להם.בנוסף, אנו מכינות את הבית לקראתם, למשל מציידות את המקרר באוכל, קצת רהיטים, מחברות כבר לכבלים, בודקות איפה חדר הכושר הכי קרוב ועוד. הם מגיעים לכאן ולא מכירים דבר ואנחנו דואגות להורים וגם לילדים".

כמה זמן לפני המעבר כדאי להתחיל עם התהליך? "ככל שפונים אלינו יותר זמן מראש זה יותר טוב, כי יש יותר אופציות מבחינת בתי ספר, גנים וכדומה. זה לוקח הרבה זמן והרבה עבודה עוד בארץ, צריך ניירת, המלצות, תעודות, פנקסי חיסונים ועוד. בלי כל זה התהליך מסורבל וקשה יותר ומעכב את התהליך. אבל אנחנו מסתדרות עם הכל בסופו של דבר".

יעל איכילוב עוברת לניו יורק בעקבות עבודתו של בעלה עם שני ילדיהם, האחת בת ארבע והשני בן עשר. יעל שמעה במקרה על החברה Get It Done NY והחליטה לפנות אליהן, לצורך המעבר. "בניו יורק יש סוגי בית ספר שונים ורבים: פרטיים ציבוריים, יהודיים, לא יהודיים, בתי ספר לאמנויות, עם יותר ישראליים ופחות, בתי ספר מכיתה א'-ה' או מכיתה א'-ח'. יש כל כך הרבה אפשרויות שזה מבלבל. עמית ושרון מאוד מסורות ומכירות את המערכת מבפנים - ידעו בכל בית ספר איך להגיש את הטפסים, מתי כדאי לבוא וכדומה. מבחינת דירה הן הלכו לראות עם בעלי, למרות שזו העבודה שלו שסיפקה לנו את מקום המגורים".

"לפני הרילוקיישן ישבנו עם הילדים והסברנו להם על המעבר, היו להם שיעורי אנגלית ובעלי, שכבר שהה בניו יורק, שלח תמונות. הילדים חוששים, זה לא קל, אבל מצד שני זה גם חוויה", מספרת איכילוב. "היינו פעמיים השנה בניו יורק עם הילדים והראנו להם את העיר ואת בית הספר בו ילמדו. יש כל כך הרבה דברים שצריך לדעת לפני מעבר כזה: אם להעביר את כל הציוד שבארץ במכולה או לאחסן פה, באיזה בית ספר הילדים ילמדו, מגורים ועוד. בנוסף, ענייני יום-יום החל מחוגים לילדים, מכולת קרובה ועד רופאים. עמית ושרון עוזרות לקחת את הבחירות הנכונות".

גיל הילד משפיע על מידת ההסתגלות. צילום: הילה פלמנבאום גונן
 

הרילוקיישן כבר כאן


שלומית (שם מלא שמור במערכת) עברה לניו יורק בחודש אוגוסט 2012 עם נערה בת 15, בעקבות עבודתו של בעלה, אשר מנהל חברת היי טק במנהטן. בארץ נשארו שני הילדים הגדולים, בני 23 ו-26. המעבר היה בהפתעה ורק כחודשיים לפני המעבר התחילו להתארגן לקראתו. "נ' (הנערה) שמחה כשאמרנו לה שעוברים לניו יורק. ארה"ב קורצת והיא התרגשה מזה. יש מין הילה סביב מגורים בחו"ל. ידענו שצריך להצליח בבחירה של בית הספר והגענו דרך המלצה לשרון ועמית מניו יורק. הן מיפו את כל העיר בשבילנו ובלעדיהן לא היינו מסתדרים. ידענו שמסגרת לימודית תהיה קריטית להצלחת הנסיעה, לא ניתן להישאר כשהילד סובל".

ד"ר אורנוי טוענת שתקופת השהות בחו"ל, לפחות בחודשיה הראשונים, היא לעיתים תקופה לא פשוטה לילדים, אשר עוברים במהלכה שינויים כגון רכישת שפה זרה וחברים חדשים. "כמעט בכל משפחה ישנו ילד אחד או יותר בגילאים שונים החווים את תקופת ההסתגלות כמצב משברי ולעתים תגובותיהם של הילדים הן קיצוניות (התפרצויות, הסתגרות וכדומה). עם זאת, מתקבל הרושם שעם קצת אורך רוח וסבלנות, רובם של הילדים מסתגלים בסופו של דבר ואפילו מסתגלים היטב ואין בדרך כלל השפעות ארוכות טווח של הקשיים מן התקופה הקשה הזאת על התפתחות הילדים בהמשך".

לביא מספרת על המעבר שלהם לאפריקה: "אנחנו הגענו שבועיים לפני תחילת הלימודים, בכדי שהילדים יתרגלו קודם לאפריקה, לחיים שם ואחר כך לבית הספר. זה בהחלט חשוב. מקום העבודה של בעלי סיפק לנו את הדירה והוא שלח לנו תמונות עוד כשהיינו בארץ. אנחנו הגענו ליבשת שחורה, לאוגנדה, שזה הלם תרבות ובכלל הלם מהאוכלוסייה. ביום הראשון של בית הספר, כפיר (בן 8) התחבא מאחורי בעלי ולא רצה להיכנס לכיתה. הילדים בכיתתו קיבלו אותו ממש יפה והוא הסתובב בימים הראשונים עם פנקס ומשפטים כתובים מראש ומתחת תרגום לאנגלית, בכדי שהמורה יבין. תוך חודש כל הילדים, פחות או יותר, כבר דיברו אנגלית ואחרי שלושה חודשים הם דיברו באופן שוטף את השפה".

עמית מדגישה, כי תמיכה הורית וסביבתית חשובה מאוד ומהווה גורם משמעותי בהצלחה של הסתגלות הילד. הורים בעלי גישה חיובית למעבר יעזרו לילדיהם להסתגל טוב יותר, מאשר הורים שמתקשים בעצמם עם המעבר. תפיסה ורגש חיוביים במשפחה ותפקוד יעיל של האם משמשים כבלם להשפעות שליליות כתוצאה מרילוקישן. מחקרים מראים, שאימהות מדוכאות ופסימיות נוכח המעבר, לא זאת בלבד שפוגעות בסיכוייו של הילד להסתגל, אלא גם הופכות את הילד למשענת עבורן ונוצר היפוך תפקידים, בו הילד תומך באם. גישת ההורה כלפי המעבר ישפיע גם על הגישה שהילד יאמץ לגבי המעבר".

לדברי שלומית, המעבר לניו יורק לא הלך חלק בהתחלה: "הגעתי לניו יורק לעשרה ימים, במהלכם שהיתי במלון וראיתי הרבה מאוד דירות. לא פשוט לעזוב בארץ משפחה, עבודה, חברים ובית. יש רגעים קשים, אבל אני תמיד אומרת לבת שלי שמהרגעים הקשים לומדים הכי הרבה ומתמודדים. לפעמים יש משברים, דיכאונות, בדידות. אחרי הכל זו שפה זרה, סביבה חדשה, תרבות אחרת. עוד בארץ, לפני המעבר, עשו לה מסיבת פרידה והיא משתפת את כל החברים בישראל על חייה בניו יורק, דרך האינטרנט. בהתחלה היא ממש לא רצתה לצאת מהבית והיה לה יותר קשה כי הייתה מחוברת מאוד לחברים בארץ. ככל שהזמן חלף, מבחינה חברתית, נהיה יותר טוב. היא יותר השתלבה, הכירה עוד ילדים, גם מבתי ספר אחרים".

"הייתה לה נקודת שבירה ורצתה לחזור לארץ, אבל ההתנסות הזו היא מתנה לחיים", מציינת שלומית. "ברגע השבירה הסברתי לה על התרומה של זה. היא התמודדה עם קשיים חברתיים שאף פעם לא היו לה, אבל היא ילדה חזקה. צריך להיות רגועים ולשדר את זה לילדים. לא להיות דרמטיים ולזרום עם הדברים שקורים. הורים שמחים - ילדים שמחים. גם אם רע לי, אני לא מראה, פשוט לא מכירה את השפה הזו. צריך לזרום עם מה שקורה לך לטוב או לרע, לא ישר לקחת את החפצים ולחזור. יש לשדר עוצמה ולהתמודד, לא לקפל את הזנב כשקשה. לא קמים והולכים. הילד לומד איך להתמודד עם הקושי והאתגר וזה שיעור מעולה לחיים. זה האוניברסיטה של החיים".

ציפי עמית מונה מספר המלצות להסתגלות לפני רילוקיישן:
  • הכנה של מספר חודשים לפני המעבר.
  • הפחתה של שינויים סביבתיים נוספים מעבר למעבר (לדוגמא הרחבת המשפחה).
  • לערב את הילד בפרויקט המעבר (איסוף מידע על הסביבה).
  • מעבר בקיץ מומלץ יותר בכדי להפחית לחץ בית ספרי.
  • הכרה בקשיים שלך כהורה נוכח ההסתגלות.
  • להימנע מניסיון לגונן יתר על המידה על הילד ולסייע לו להיפתח לחוויות חברתיות חדשות ולהכרת הסביבה החדשה.

בהכנת כתבה זו השתתפו:
  • ד"ר חנה אורנוי, מומחית בניהול בין לאומי ומחברת הספרים "מסע הרי לוקיישן", "המנהל הישראלי בעולם הגלובלי" - מדריך לנסיעות עבודה לחו"ל, אתר אינטרנט: www.relocation-book.co.il.
  • ציפי עמית, פסיכולוגית קלינית, אימייל: cohenzipi@gmail.com, טלפון 054-2474798.
 לתחילת הכתבה

סגור
0
×